נקודה מהזוהר לפרשת ניצבים

על הביטוי בפרשה שלנו- "אתם ניצבים היום כולכם", מסביר רש"י- "מלמד שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו...". כלומר- "היום" משמעותו באותו יום שבו נאמר הנאום החשוב של משה רבינו. אולם בזוהר בפרשת יתרו דרשו את הפסוק על מתן תורה ולעניות דעתי אין כאן בהכרח הסברים שונים, יתכן שהזוהר דורש את הפסוק גם על מתן תורה... ולא על מתן תורה בלבד, הפסוק מפרשת ניצבים מלמד אותנו משהו חשוב על מתן תורה.

הזוהר בפרשת יתרו עוסק בנושא גדולת המראה שראו בני ישראל בהר סיני, ומביא את האמרה המפורסמת, בנוסח מעט שונה, שראו ישראל במתן תורה יותר דברים ממה שראה יחזקאל הנביא. הזוהר מאריך שם במדרגות הראיה העליונה הזו, ואומר- "היו עומדים בשורות שורות, תחומים תחומים וכל אחד ראה כראוי לו". ועל כך מוסיף רבי שמעון- "אמר ר"ש, ראשי העם לבדם, ראשי השבטים לבדם, נקבות לבדם... חמש דרגות לימן וחמש דרגות לשמאל... אתם ניצבים היום כולכם לפני ה אלוקיכם, ראשיכם, שבטיכם, זקניכם, שוטריכם, כל איש ישראל... אלו חמש דרגות של ימין. וחמש דרגות לשמאל מי הם? זה שכתוב- טפיכם, נשיכם, וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עצך עד שואב מימך...".

רבי שמעון דורש את העובדה שיש בפסוק עשרה "מעמדות" ומחלק אותם לשני הצדדים- ימין ושמאל (אולי כמו שהלוחות מצויירות אצלנו- שני לוחות, ימין ושמאל וחמש דברות בכל אחד). אולם נראה שהנקודה החשובה היא עצם ההדרגה. אפילו במעמד הר סיני, כשהכל פתוח, כשהכל מתעלים, יותר ממדרגתו של הנביא יחזקאל, בנבואה אדירה שהוצרכה לדורות (עיינו שם בזוהר לפרטים)- יש דרגות, רמות, מחלקות ותחומים. כל אחד רואה על פי מדרגתו, על פי שורש נשמתו ומעמדו. לכאורה ניתן ללמוד מכאן שאין גילוי אחד של אלוקות, אפילו לא באירוע שבו האלוקות הכי מתגלה לאנשים... החילוקים בין הרמות השונות והתפקידים השונים נמצאים תמיד וכל אחד מגיע לגילוי על פי עניינו.